#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליטול את ידיו קודם שאוכל המצה?	"איתא בגמ&#x27; דצריך ליטול את ידיו כיון שהסיח דעתו בשעת ההגדה (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), אמנם כתב המרדכי דאם נתכוין מתחילה שלא להסיח דעתו א&quot;צ לחזור וליטול שנית, אבל כתב הב&quot;י דהוא נכון אבל אין כדאי לכוין זה כדי שלא לבטל תקנת חכמים ליטול פעמיים בליל פסח, והמג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) השיג על הב&quot;י דליכא תקנה ליטול פעמיים ושפיר יכול לכוין שלא להסיח דעתו בשעת ההגדה אלא שכתב דאז צריך לברך על הנטילה לכרפס דקאי נמי על הפת. היכא דלא נתכוין מתחילה על דעת לאכול פת אבל בסוף שמר את ידיו ולא נגע בשום דבר המטמאין את הידים כתב השבלי הלקט שיחזור ויטול בלא ברכה, והוסיף הביה&quot;ל (ד&quot;ה יטול) דבכה&quot;ג עדיף טפי לטמא את ידיו כדי שיכול לחזור וליטול בברכה {אבל היכא שהוא יודע מתחילה שישמור את ידיו [כגון שהוא אומר ההגדה במהירות] תלוי במח&#x27; ב&quot;י ומג&quot;א אם טוב לכוין בהדיא שנוטל את ידיו על דעת לאכול פת, למעשה נראה דנכון לחוש לשיטת הב&quot;י דיש תקנה מיוחד ליטול פעמיים וטוב לטמא את ידיו כדי שיוכל ליטול את ידיו שנית בברכה, וכן נקט הערוה&quot;ש (סע&#x27; ב&#x27;) דהעיקר כהב&quot;י דחז&quot;ל תקנו ליטול ידיו ב&#x27; פעמים}"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה מצות יאחוז בידו בשעת הברכה?	"לפי הרי&quot;ף והרמב&quot;ם והרא&quot;ש יש לו ב&#x27; מצות ופשוט דאוחז שניהם בידו [ס&quot;ל דהא דאמרינן מניח הפרוסה בתוך השלמה כל שהקטן בתוך הגדול בתוך קרי ליה], אבל לפי מאי דקיי&quot;ל כתוס&#x27; (פסחים קט&quot;ז ע&quot;א) והרא&quot;ש דיש ג&#x27; מצות, צריך לאחוז כולם בשעת המוציא [כדי שיהיה לחם משנה (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;)] ואח&quot;כ יניח השלישית בשעת הברכה על אכילת מצה (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) וביאר הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) כדי שלא תזלזל בה, אכן הרדב&quot;ז (ח&quot;א סי&#x27; תפ&quot;א) חושש דהוי הפסק להניח התחתונה בין הברכות, וכן מבואר בחיי&quot;א (כלל ק&quot;ל סע&#x27; ט&#x27;) דכתב להניח התחתונה אחר הברכות, וכן נוהג הגר&quot;ש קמנצקי שליט&quot;א שאינו מניח התחתונה בין הברכות (קובץ הלכות פכ&quot;ח סע&#x27; ב&#x27;)"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפסח שחל בשבת?	"אפ&quot;ה בוצעים העליונה ולא מתחתונה (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) {ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; רע&quot;ד}"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח הברכה על המצה?	"כתבו הטור והרמב&quot;ם שיברך על אכילת מצה, וביאר המגיד משנה שמוציא אחרים בברכתו, ואע&quot;פ שיש חולקים וסוברים שיברך לאכול מצה מ&quot;מ פסק הב&quot;י דנוהגין לברך על אכילת מצה, והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא מהר&quot;ן דיכול לברך לאכול מצה"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר הדברים כשהוא מברך המוציא ועל אכילת מצה?	"כתב הטור דמדינא ראוי לברך תחילה המוציא ויבצע אותה ואח&quot;כ יברך על אכילת מצה ויבצע אותה [ולא יברך על שתיהם מתחילה כדי שלא יפסיק בין הברכה להביצוע, ולא יברך שתי ברכות על מצה אחת משום אין עושין מצות חבילות חבילות (תוס&#x27; ברכות ל&quot;ט ע&quot;ב, ביה&quot;ל ד&quot;ה כזית)] ואז יאכל כזית מכל אחד ביחד [ולא יאכל כזית של המוציא ואח&quot;כ יברך על המצה דאינו בדין שיאכל המצה ואח&quot;כ יברך על אכילת מצה (ח&quot;י ס&quot;ק ה&#x27;)], אמנם כיון שיש מח&#x27; ראשונים אם מברך המוציא על השלימה ועל אכילת מצה על הפרוסה או להיפך [דיש צד דתקנו לברך המוציא על הפרוסה שזהו השינוי בפסח וממילא צריך לברך על אכילת מצה על השלימה (ערוה&quot;ש סע&#x27; ג&#x27;)] כתב הטור דעדיף לברך השתי ברכות ואח&quot;כ יבצע השתי מצות ביחד (ביה&quot;ל ד&quot;ה ויברך), וכן פסק המחבר שיברך השתי ברכות ואח&quot;כ יבצע השני מצות בבת אחת [וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק ג&#x27;) כיון שלכתחילה צריך לאכול משניהם בבת אחת על כן נכון לבצוע שניהם בבת אחת כדי שלא יהא הפסק בין בציעה ראשונה לאכילה {וצ&quot;ע דהטור כתב דמדינא צריך לבצוע זה אחר זה אע&quot;פ שצריך לכתחילה לאכול משניהם בבת אחת, ולולי המ&quot;ב הייתי אומר דצריך לבצוע שניהם בבת אחת מפני שהוא בירך השתי ברכות כאחת ולא יהא הפסק בין הברכה לבצוע}]"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריך לאכול מכל מצה?	"כתב המחבר דצריך לאכול כזית מכל מצה, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) ע&quot;פ מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; קס&quot;ז) דצריך לאכול כזית מפרוסת המוציא [ועל דרך זה ביאר הב&quot;ח דעת הטור דכתב דצריך לאכול כזית משתיהם כיון שדעתו לאכול כזית], ואח&quot;כ המג&quot;א הביא מתרוה&quot;ד (סי&#x27; קל&quot;ט) ודרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) דסגי לאכול כזית אחת בבת אחת, וא&quot;כ הא דאמרינן דצריך לאכול ב&#x27; כזיתים אין הכוונה דצריך לאכול ב&#x27; כזיתים בבת אחת אלא יכניס ב&#x27; כזיתים לפיו בבת אחת אבל יבלע רק כזית מכל אחד בבת אחת. אכן, המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) לא פסק כהמג&quot;א וס&quot;ל דא&quot;צ לאכול כזית כשמברך המוציא אלא ביאר המחבר ע&quot;פ הפר&quot;ח דכיון שיש ספק אם בירך על אכילת מצה על השלימה או על הפרוסה צריך לאכול כזית מכל אחד מהם לקיים מצותו [והא דכתב הרא&quot;ש והטור דצריך כזית מכל אחד אפי&#x27; כשיודע שמברך המוציא על השלימה ועל אכילת מצה על הפרוסה, פי&#x27; הפר&quot;ח דלאו דוקא הוא אלא כוונתו שצריך לאכול כזית מן הפרוסה], והמ&quot;ב מודה למה שכתב המג&quot;א בסוף דבריו דלכתחילה צריך להכניס שניהם בפיו אבל סגי לבלוע כזית אחת זה אחר זה. אמנם, הביה&quot;ל (ד&quot;ה כזית) מתמיה על המחבר למה צריך לאכול ב&#x27; כזיתים הרי מסתימת הש&quot;ס ושאר ראשונים משמע דסגי בכזית אחת, והניח בצ&quot;ע {ולכאורה פשוט דצריך ב&#x27; כזיתים לכתחילה דיש ספק על איזה מצה בירך עליו על אכילת מצה, וצ&quot;ב מהו תמיהת ביה&quot;ל}"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לאכול הכזית בבת אחת או סגי להיות בתוך כדי אכילת פרס?	"הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) הביא מתרוה&quot;ד דטוב לאכול הכזית בבת אחת וכמ&quot;ש בחולין (ק&quot;ג ע&quot;ב) דעובר על אבר מן החי רק אם אוכלו בבת אחת [עי&#x27; מחה&quot;ש], ומ&quot;מ בדיעבד יוצא כשאוכלו בכדי אכילת פרס (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), והערוה&quot;ש (סע&#x27; ד&#x27;) מפקפק על זה דלא מצינו בראשונים דצריך לאכול כזית בבת אחת, ואבר מן החי שאני דבעינן אבר שלם, והא דאמרינן לקמן (סע&#x27; ו&#x27;) דרק יוצא בדיעבד היינו כהפסיק מעט ביניהם אבל כשאוכל הכזית רצופים בודאי הוי לכתחילה, אבל מסיים דכיון שיצא מפי הב&quot;י יש ליזהר אם אפשר, אמנם למעשה קשה מאד ליתן שניהם בפיו בבת אחת ומסתבר דבזמנם כיון שהמצות לא היו קשין כ&quot;כ היה אפשר לעשות הכי וכתב הקובץ הלכות (פכ&quot;ח סע&#x27; י&quot;ד) דהעיקר הוא להתחיל לאכול הב&#x27; מצות ביחד ויאכל במהירות בלי הפסק {וצ&quot;ב קצת דאמרינן בסמוך דמי שאינו יכול לאכול השני כזיתים בבת אחת יאכל הכזית מוציא ואח&quot;כ הכזית מצה, וא&quot;כ ראוי לעשות כן בזמנינו לאכול הכזית מוציא תחילה, אבל למעשה נראה דאפשר לכל אדם לאכול ב&#x27; כזיתים לפי השיעור הקטן, וא&quot;כ ראוי לאכול שניהם בבת אחת עד שיוכל ומסתמא נתמלא פיו בב&#x27; כזיתים, אבל אה&quot;נ מי שיודע שאינו יכול ליתן בפיו ב&#x27; כזיתים נראה שצריך לעשות כמ&quot;ש המחבר דיאכל הכזית שלימה ואח&quot;כ הפרוסה, ועי&#x27; מש&quot;כ בסמוך עצה מרשז&quot;א}"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו מותר לכתחילה ליתן כזית אחד בפיו ולאוכלו ואח&quot;כ ליתן כזית אחר בפיו ולאוכלו?	"1) ביאר הח&quot;י (ס&quot;ק ה&#x27;) דהוא מפסיק בין הברכה על אכילת מצה לאכילת המצה [דיש מח&#x27; אם יוצא מצות מצה בהפרוסה או השלימה] (גר&quot;ז, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) {וצ&quot;ע דמבואר בטור דאפי&#x27; כשהוא יודע שמברך המוציא על השלימה ועל אכילת מצה על הפרוסה יכול לאכול שניהם ביחד, ועוד קשה דאם אינו יכול לאכול שניהם ביחד אמרינן שיאכל השלימה תחילה וקשה דלפי&quot;ז יאכל הפרוסה תחילה, ולולי דברי הגר&quot;ז ומ&quot;ב נראה לר&quot;י באק לפרש הח&quot;י באופן אחר דהא דכתב &quot;וכן להיפך&quot; כוונתו דאם יאכל הפרוסה תחילה הוי הפסק בין ברכת המוציא לאכילת שלימה}&lt;br&gt;2) הב&quot;ח ביאר דצריך לאכול המצה מיד ועל כן לא יאכל השלימה [דאז אינו מקיים מצותו בלחם עוני {וצ&quot;ב דכפשוטו אינו יוצא במצה של שלימה אלא בדיעבד אם סוף כל סוף אינו אוכל אלא כזית אחת הוא רוצה לצאת בה אבל אם אוכל כזית מכל אחד ואחד אינו מכוין לצאת בשלימה}], וגם אינו יכול לאכול הפרוסה מיד כיון שהשלימה מונחת למעלה ואין מעבירין על המצות (שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה מי שאינו יכול להכניס השני כזיתים לפיו בבת אחת?	"כתב המחבר יאכל כזית משלימה ואח&quot;כ כזית מפרוסה, וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;) דאכילת שלימה אינו הפסק בין ברכה על אכילת מצה לאכילת פרוסה כיון שאכילת השלימה הוי לצורך הכזית מצה דהרי צריך לברך המוציא גם על הפרוסה {וכפשוטו משמע דיאכל כזית שלימה ואח&quot;כ כזית פרוסה, אבל מעורר רשז&quot;א (הליכות שלמה פ&quot;ט) דעדיף טפי לאכול משהו מוציא [דקיי&quot;ל כפר&quot;ח דסגי במשהו] ואח&quot;כ יאכל כזית של פרוסה ואח&quot;כ יאכל כזית משלימה כדי למעט ההפסק בין ברכת על אכילת מצה לאכילת מצה, וצ&quot;ע למעשה}"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להסב כשאוכל השתי כזיתים?	"צריך להסב אפי&#x27; כשאוכל כזית משלימה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) {וזה פשוט דיש ספק באיזה כזית מקיים מצות מצה, וכ&quot;כ הגר&quot;ז (סע&#x27; ט&#x27;)}, אבל בדיעבד יוצא אם הסב רק לכזית אחת (ביה&quot;ל לעיל סי&#x27; תע&quot;ב סע&#x27; ז&#x27; ד&quot;ה לא)"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אכל חצי כזית משלימה וחצי כזית מפרוסה?	יוצא בדיעבד (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי לחלק המצה לשאר המסובין?	"ראוי לכל אחד לקבל משהו משלימה כדי לקיים בה לחם משנה, וישלם השיעור כזית משאר מצות, ופשוט דאינם צריכים לאכול ב&#x27; כזיתים דאין להם ספק על איזה מצה קאי הברכה על אכילת מצה (שש&quot;כ פנ&quot;ה הע&#x27; ט&quot;ו, הליכות שלמה פ&quot;ט סע&#x27; מ&#x27;) [אבל אין זה נפק&quot;מ כ&quot;כ דצריך כזית אחד גדול משום מצוה דאורייתא וסגי בב&#x27; כזיתים קטנים לגבי הספק על איזה מצה מברך עליו (קובץ הלכות פכ&quot;ח סע&#x27; ט&#x27;)], ונראה שיש מעלה להם לקבל משהו מפרוסה ג&quot;כ משום לחם עוני ועונים עליו דברים הרבה, וכן נקט הקובץ הלכות (פכ&quot;ח הע&#x27; י&quot;ט), ולגבי הפסק ראוי לחלק השיעורים לכל המסובים קודם רחצה ואח&quot;כ הבעה&quot;ב מחלק לכל אחד מהם משהו משלימה ומשהו מפרוסה [ואין זה הפסק כ&quot;כ] ואז הבעה&quot;ב אוכל השתי כזיתים שלו (קובץ הלכות פכ&quot;ח סע&#x27; י&#x27;)"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למדוד ולשקול המצות ביו&quot;ט?	"בודאי מותר למדוד דהוי מדידה של מצוה (שו&quot;ע לעיל סי&#x27; ש&quot;ו סע&#x27; ז&#x27;), ואע&quot;פ שמצינו לקמן (סי&#x27; ת&quot;ק סע&#x27; ב&#x27;) דאסור לשקול אפי&#x27; אם פיחת או מוסיף מעט משא&quot;כ במדידה מותר כשמוסיף או מגרע היינו משום שנראה כמשקל אפי&#x27; כשהוא פיחת או מוסיף אבל לגבי מדידה של מצוה בודאי מותר אפי&#x27; במשקל (הליכות שלמה פ&quot;ט סע&#x27; ז&#x27;, קובץ הלכות פכ&quot;ח הע&#x27; כ&quot;ב), אכן הכה&quot;ח (סי&#x27; ש&quot;ו ס&quot;ק ס&quot;ג) מחמיר במשקל של מצוה, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תנ&quot;ו סע&#x27; ג&#x27;)"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טובלים המצה 1) במלח 2) בחרוסת?	"1) המחבר ס&quot;ל דטובלים אותה במלח, אבל הרמ&quot;א כתב דאין נוהגין כן, ואע&quot;פ שבשאר ימי פסח טובלים המצה במלח מ&quot;מ בליל הסדר אין טובלים [למהרי&quot;ל משום חיבוב מצה, ללבוש משום לחם עוני (ח&quot;י ס&quot;ק ד&#x27;), והמ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) נקט טעם הלבוש, אבל תמה הערוה&quot;ש (סע&#x27; ה&#x27;) אטו עני אוכל בלי מלח] {ולכאורה עדיין נכון שיהא מלח על השלחן וכמ&quot;ש הרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; קס&quot;ז סע&#x27; ה&#x27;) דכתיב על כל קרבנך תקריב מלח}, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ה&#x27;) כתב דנוהגין לטבול המצה במלח שיפה יותר הטעם והוי הידור מצוה 2) רב עמרם גאון והרמב&quot;ם ס&quot;ל כן [דוקא הכזית מצה ולא הכזית מוציא (ב&quot;י)], אבל השיג הטור עליהם דאם המצה צריך טיבול עדיף טפי לטבלו במלח, ועוד הקשה ספר המנהיג מצה הוא זכר לחירות וחרוסת הוא זכר לטיט והאיך יתחברו זה עם זה, ועוד הקשה דמצה דאורייתא ומרור דרבנן ואתי דרבנן ומבטל דאורייתא"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא מהני לאכול בריה של מרור פחות מכזית?	"1) מפני שאינו בריה שאינו יוצא בהשרשים (תרוה&quot;ד ח&quot;ב סי&#x27; רמ&quot;ה, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), וביאר המחה&quot;ש דאתי שרשים דרשות ומבטלים מרור דמצוה [והקשה רע&quot;א דאמרינן דרשות מבטלין דמצוה דוקא כשצריך כזית של דאורייתא אבל הכא מיירי בדין בריה ולא אתי דרבנן ומבטל הדין בריה] (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב)&lt;br&gt;2) הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) פי&#x27; דאמרינן בריה דוקא לגבי דברים אסורים דכתיב לא יאכל שרץ העוף משמע בין קטן בין גדול (תוס&#x27; חולין צ&quot;ו ע&quot;ב) משא&quot;כ כשיש מצוה לאכול מרור בודאי צריך כזית ולא מהני בריה {והוא תירוץ פשוט וצ&quot;ב פשט במג&quot;א, וי&quot;ל ע&quot;פ הרא&quot;ש דא&quot;צ לאכול כזית אלא משום הברכה, ולגבי ברכות ראינו שיש חשיבות לבריה (עם ר&quot;י באק)}&lt;br&gt; 3) השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ב) פי&#x27; דפשוט דלא מהני בריה דהרי צריך זכר לוימררו את חייהם ובפחות מכזית לא חשבה זכר אפי&#x27; אם היא בריה, ודוקא לגבי ברכה אחרונה מהני בריה להיות חשוב להודות לה&#x27;"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע תקנו לטבול מרור בחרוסת?	"משום קפא, וכתב הרא&quot;ש (פ&quot;י סי&#x27; כ&quot;ה) דאע&quot;פ שבשאר ימות השנה לא תקנו לטבול מרור בחרוסת הכא תקנו משום דהוי מצוה והזהירו חכמים שלא יהיה בו חשש סכנה {וצ&quot;ב, דאדרבה כשהוא מצוה אמרינן שלוחי מצוה אינן ניזוקין, ולולי דבריו הייתי אומר שהחמירו להרבה דברים בליל הסדר כגון שלא לעשות הסיבה על צד ימין}"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשקעיה המרור בחרוסת?	"רב פפא רצה להוכיח שצריך לשקעיה מדאיצטריך ליה ליטול את ידיו, ודחה הגמ&#x27; דאפשר דא&quot;צ לשקעיה וקפא מריחא מיית והא דצריך ליטול את ידיו היינו משום דחיישינן שמא משקעו, וכן נקטו הרי&quot;ף ורמב&quot;ם והרא&quot;ש דא&quot;צ לשקעיה אבל הרוקח ס&quot;ל כרב פפא דצריך לשקעיה, וכן פסק הטור והשו&quot;ע {וצ&quot;ב קצת למה שבקו הרי&quot;ף רמב&quot;ם ורא&quot;ש}, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) הביא שיש מקומות שנוהגין לטבלו במקצת [והשעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ג) כתב דהטיבול הוא לזכר לתפוח בעלמא {וצ&quot;ב דצריך הטיבול להמית הקפא מריח, ובדוחק י&quot;ל דמיית מריחא אפי&#x27; אם אינו טובלו ממש, ונראה לר&quot;י באק לפרש ע&quot;פ הפר&quot;ח דכתב דבזה&quot;ז ליכא קפא וא&quot;כ אין הטיבול אלא לזכר בעלמא}]"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה כדי שלא לבטל הטעם מרור?	"איתא בגמ&#x27; דרב פפא אמר שלא ישהנו בתוך החרוסת, והוסיף הרבינו יונה שצריך לנער החרוסת מעליו (טור, שו&quot;ע) [ואפי&#x27; בשבת אין בו איסור בורר שהרבה פעמים נשאר מעט חרוסת על המרור (חוט שני פי&quot;ז ס&quot;ק כ&quot;ב) {וצ&quot;ב קצת, ולכאורה עדיף טפי לאחוז החרוסת בידו ולהגביה המרור ממנו}]"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על המרור?	יברך על אכילת מרור, אבל אינו מברך בורא פרי האדמה [לפי הרשב&quot;ם מפני שיוצא בבפה&quot;א שעל הכרפס, לפי הר&quot;י מפני שנחשב כדברים הבאים מחמת הסעודה (טור), דלא כרשב&quot;א דס&quot;ל שיברך עליו בפה&quot;א (ב&quot;י)]	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכים על חרוסת?	כתב הטור אע&quot;פ שהוא מצוה אין מברכין עליו מפני שהוא טפל להמרור	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אוכלו בהסיבה?	"איתא בגמ&#x27; דאינו אוכלו בהסיבה, ופי&#x27; רש&quot;י מפני שהוא זכר לעבדות, ומ&quot;מ כתב הב&quot;י דמותר להסב (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) {והמג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) כתב דאם אכלו בהסיבה יצא, משמע דאינו לכתחילה, אבל השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ד) מציין דהמג&quot;א ג&quot;כ ס&quot;ל דמותר להסב}"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מצה עושין כורך?	"נוטלים המצה תחתונה לכורך, וביאר המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ו) כדי לקיים מצוה בשלשתן, ולפי הראשונים דלוקח ב&#x27; מצות מקיים מצות כורך במצה שלימה (טור סוף הסימן)"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באר מצות כורך?	"הלל בזמן הבית היה כורך פסח מצה ומרור ואוכלם יחד דס&quot;ל דעל מצות ומרורים יאכלוהו משמע בהדי הדדי [וכולם דאורייתא ואינן מבטלים הדדי, ואפי&#x27; למ&quot;ד איסורים מבטלין זה את זה (יו&quot;ד סי&#x27; צ&quot;ח) מ&quot;מ מצות אין מבטלות זו את זו (ערוה&quot;ש סע&#x27; ו&#x27;)], ורבנן ס&quot;ל דאוכלם זה אחר זה ואמרינן בגמ&#x27; דלא איתמר הלכתא לא כהלל ולא כרבנן, ולפיכך בזה&quot;ז דמצה דאורייתא ומרור דרבנן בתחילה אוכלים המצה ואח&quot;כ המרור ואח&quot;כ אוכלם ביחד, דאם רק אוכלם ביחד נמצאת שמרור דרבנן מבטל מצה דאורייתא, ואם אוכל רק המצה תחילה ואח&quot;כ שניהם יחדו נמצאת דמצה רשות מבטל מרור דרבנן. אמנם, אילו היה קיים הלל בזמן הזה הוא היה אוכל מצה תחילה ואח&quot;כ שניהם יחדו דס&quot;ל דאין המצה נחשב כרשות אלא כמצוה דרבנן ושוה למרור (תוס&#x27; קט&quot;ו ע&quot;א, ב&quot;י, חדושי הגהות ס&quot;ק ב&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) {ולכאורה לעתיד לבא נאכלנו כולם בבת אחת כהלל דכיון שכולם דאורייתא אפי&#x27; הרבנן מודו דאינם מבטלים זה את זה}"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טובל כורך בחרוסת?	"הטור הביא בזה מח&#x27; ראשונים, הראבי&quot;ה ס&quot;ל דאינו טובלו דתקנו ב&#x27; טיבולים ולא ג&#x27; [דכבר קיים מצות חרוסת בטיבול ראשון של מרור, והוסיף הגר&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) ע&quot;פ הירושלמי דליכא קפא כשאוכלו עם מצה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)], אבל רש&quot;י והרא&quot;ש ס&quot;ל דצריך לטובלו בחרוסת דודאי הלל טבלו בחרוסת דהיה מקיים בו מצות מרור [ולדידן לא נחשב כג&#x27; טיבולים דזהו בכלל הטיבול מרור בחרוסת דאין עושין כן אלא משום ספיקא (ט&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב לקמן סי&#x27; תע&quot;ו ס&quot;ק י&quot;ד)]. להלכה, המחבר ס&quot;ל דצריך טיבול והרמ&quot;א ס&quot;ל דא&quot;צ טיבול, והמג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) והח&quot;י (ס&quot;ק &quot;א) כתבו דהרבה אחרונים ס&quot;ל כהמחבר דצריך טבילה, והיכא דנהוג נהוג (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם טובלו בחרוסת, האם צריך לנערה אח&quot;כ?	"הב&quot;י הביא מאגור בשם מהרי&quot;ל (סדר הגדה עמ&#x27; קי&quot;א ועמ&#x27; קי&quot;ג) דאע&quot;פ שצריך לנער החרוסת ממרור א&quot;צ לנער החרוסת מכורך, אכן השיג עליו המאמר מרדכי דכד נעיין במהרי&quot;ל בפנים נראה דאינו מוכח כלל דלגבי מרור כתב דצריך לנערה אבל לגבי כורך רק כתב שבבית מהר&quot;ש לא טבלו בחרוסת אבל מהר&quot;ש עצמו טבלו בחרוסת אבל לא נחית להשאלה אם צריך לנערה ופשוט דה&quot;נ צריך לנערה, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז) דצריך לנערה"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך הסיבה בשעת כורך?	הטור הביא מאחיו ה&quot;ר יחיאל דהיה מסתפק בדבר אבל ספר המנהיג ס&quot;ל דצריך הסיבה בעבור המצה, ופשוט להב&quot;י דצריך הסיבה דכבר כתב לעיל דליכא איסור להסב במרור וממילא פשוט דצריך להסב מחמת המצה [וכן רצה לדייק מלשון הרמב&quot;ם דליכא איסור להסב במרור], וכן פסק המחבר דצריך להסב בכורך	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אומר הנוסח זכר למקדש כהלל וכו&#x27;?"	"המחבר כתב שיאמר נוסח זה אבל צ&quot;ע דאינו מוזכר כלל בב&quot;י ואין דרכו של המחבר להביא דבר שאינו מוזכר בב&quot;י, והביה&quot;ל (ד&quot;ה ואומר) מצדד דהוא ט&quot;ס וצריך למחוק תיבת &quot;ואומר&quot;, ואע&quot;פ שהדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא מנהג זה לאומרה, אף זה צ&quot;ע דהביא מקורו ממהרי&quot;ל וכד נעיין בהמרי&quot;ל בפנים אינו מוזכר כלל שיאמר נוסח זה, ועל כן נראה דטוב לנהוג כמו שמציע הביה&quot;ל לומר הנוסח אחר שהתחיל לאכול כורך {וכוונתו להקל דא&quot;צ להמתין עד שיגמור כל הכורך דהאיסור לדבר הוא רק מצוה מן המובחר וכמ&quot;ש בסמוך ועל כן יש להקל לאחר שהתחיל המצוה (ר&quot;י באק)}, וקובץ הלכות (פ&quot;ל סע&#x27; ו&#x27;) כתב שיאמר הנוסח אחר שגמר אכילת כורך"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אומר זכר למקדש כהלל, מהו הנוסח?	"הט&quot;ז (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא מרש&quot;י שיאמר היה כורך פסח מצה ומרור, אבל הח&quot;י (ס&quot;ק י&quot;ג) הביא שהרמב&quot;ם רק כתב מצה ומרור ולא פסח דס&quot;ל דהלל רק אכל המצה ומרור יחד ואח&quot;כ אכל הפסח {ויש לפרש ע&quot;פ הירושלמי (מובא בערוה&quot;ש סע&#x27; י&quot;א) דפליגי אם הלל אכל שלשתן ביחד או שנים ביחד דיש סברא דשנים מבטלים אחד}, ועוד כתב הח&quot;י דאפי&#x27; אי אמרת דהלל אכל הפסח ביחד מ&quot;מ לא יאמר פסח דעכשיו אין לנו פסח ועוד אתי למטעי ויבא לאכול צלי עמו, והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;א) הביא השתי נוסחאות ומשמע דעדיף טפי שלא לומר תיבת &quot;פסח&quot;"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לאכול כל הכורך בבת אחת?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דאע&quot;פ שכתב לעיל במוציא מצה דסגי להכניס הב&#x27; כזיתים לפיו בבת אחת ואח&quot;כ יכול לבלוע כל כזית בפנ&quot;ע כאן בכורך צריך לבלוע הכזית מצה והכזית מרור בבת אחת אלא אם זה קשה לו, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) מקיל כהא&quot;ר ובית מאיר דה&quot;נ סגי להכניסם לפיו בבת אחת אבל אח&quot;כ יכול לבלוע כל כזית בפנ&quot;ע"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפסיק קודם שאוכל כורך?	"הטור הביא מספר המהניג שמצוה מן המובחר שלא יסיח עד אחר כורך כדי שתעלה הברכה אף עליו אבל מותר לומר טול כרוך, וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) דבדיעבד אם סח א&quot;צ לחזור ולברך (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד) [ואע&quot;פ שמצינו לעיל (סי&#x27; קס&quot;ז) דלכתחילה לא יאמר טול כרוך בין ברכת המוציא להאכילה אע&quot;פ שאינו הפסק בדיעבד נראה לר&quot;י באק דזהו דוקא התם דאם מפסיק בהפסק גמור צריך לחזור ולברך אבל בנד&quot;ד כל הענין שלא להפסק קודם כורך הוא רק למצוה מן המובחר וממילא בזה א&quot;צ להחמיר כ&quot;כ בדבר שאינו הפסק וממילא מותר לכתחילה לומר טול כרוך, וכן מצינו בביה&quot;ל דמקיל לומר הזכר למקדש לאחר שהתחיל לאכול הכורך אע&quot;פ שעדיין לא אכל כשיעור כזית]"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך כזית למרור שבתוך הכורך?	"מהרא&quot;ש משמע דא&quot;צ כזית מרור אלא מחמת הברכה ובכורך ליכא ברכה וא&quot;כ א&quot;צ כזית, והשיג עליו השאג&quot;א (סי&#x27; ק&#x27;) דפשוט דצריך כזית למרור אע&quot;פ שאינו מברך עליו (שע&quot;ת ס&quot;ק ז.), וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז) דצריך כזית מרור"	סימן תעה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם אין לו שאר ירקות לכרפס?	"קיי&quot;ל כרב חסדא דיאכל מרור אף לכרפס ויברך עליו בפה&quot;א ועל אכילת מרור, ואח&quot;כ כשאוכל המרור לא יברך כלום [דאחר שכבר מילא כריסו ממנו קודם לכן אינו הגון לברך אח&quot;כ על אכילת מרור]. ויש בזה מח&#x27; גדולה בין הראשונים, תוס&#x27; (דף קט&quot;ו ודף ק&quot;כ) ס&quot;ל דהראשון הוי כרפס והשני הוי מרור ולפיכך הראשון א&quot;צ כזית וגם טובלו במי מלח ואפ&quot;ה אינו הפסק מפני שאוכל מעט מרור מיד אבל לא יפסיק בשאר דברים חוץ מאמירת הגדה ואכילת מצה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו - כ&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו), אבל רש&quot;י ועוד ראשונים ס&quot;ל דהראשון הוי מרור והשני הוי כרפס ולפיכך הראשון צריך כזית וצריך לטובלו בחרוסת והשני א&quot;צ כזית ויכול לטובלו במי מלח. להלכה, המחבר פסק כתוס&#x27; אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ח) הביא השאר ראשונים ואינו מכריע ביניהם {ונראה למעשה מספק יש לאכול כזית בשתיהם ולטבול אותם בחרוסת, ויש לעיין אם יש מעלה לטבול אותם אף במי במלח}"	סימן תעה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אפשר להשיג לפת?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) כיון שיש מח&#x27; גדולה כיצד לנהוג במרור לכרפס עדיף טפי להשתמש בלפת לכרפס אע&quot;פ שאינו ירק, וה&quot;ה בכל דבר שברכתו בפה&quot;א, והשיג עליו הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ג) הרי חז&quot;ל תקנו דוקא ירקות"	סימן תעה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי לברך בפה&quot;א על חריי&quot;ן 1) כשאוכלו רק למרור 2) כשאוכלו אף לכרפס?	"1) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דיוצא בברכת המוציא, ורע&quot;א כתב דבזה יוצא בדיעבד בבפה&quot;א שבירך על הכרפס 2) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) באמת הוא צ&quot;ע דהרי אין דרכו לאוכלו כשהוא חי, ואפי&#x27; שהכל אינו ראוי לברך עליו, ולפיכך פסק דאם אוכל חריי&quot;ן לכרפס ולמרור רק יברך על אכילת מרור [והקשה הביה&quot;ל (ד&quot;ה בטיבול) אם אינו ראוי לאכילה איך יוצאין בה ידי חובתו, וי&quot;ל דנקרא ראוי לאכילה כיון שראוי לאכילה ע&quot;י איזה תיקון], אכן הח&quot;י (ס&quot;ק ט&quot;ז) כתב דמסתימת הפוסקים משמע דמברך בפה&quot;א על כל מיני מרור וצ&quot;ל דע&quot;י הטיבול במי מלח עושהו ראוי לאכילה, והביה&quot;ל (ד&quot;ה בטיבול) מצדד דע&quot;י הפירור דאנו נוהגין לעשות עושהו ראוי לאכילה במקצת וברכתו שהכל, וכתב עוד סברא מדחייבו רחמנא לאוכלו הוי כאילה חשובה דהא אחשביה רחמנא לאוכלו כמות שהוא ועל כן ברכתו בפה&quot;א, וכעין זה כתב הח&quot;י עוד סברא דברכה זו אינו כברכת הנהנין אלא כברכת המצות, והביה&quot;ל מסיים דעכ&quot;פ צריך לברך עליו לכל הפחות שהכל "	סימן תעה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בלע 1) מצה 2) מרור 3) שניהם?	"1) יצא בדיעבד אבל לכתחילה צריך ללועסה משום טעם מצה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט) {ומעורר בני יוסף נ&quot;י אם בלע אפיקומן יצא אע&quot;פ דליכא טעם מצה, וא&quot;כ יהא מותר לאכול דברים אחרים אח&quot;כ דלא שייך לבטל טעם מצה, וצ&quot;ע} 2) לא יצא דבעינן טעם מרור והיינו להרגיש המרירות בפיו זכר לוימררו את חייהם (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) [דלא כחד לשון ברשב&quot;ם דיצא], וביאר הערוה&quot;ש (סע&#x27; ט&quot;ו) אע&quot;פ שבחזרת ליכא טעם מרירות מ&quot;מ מקרי מרור מפני סופו וממילא סגי במה שהוא טועם החזרת אע&quot;פ שאין בו מרירות כלל דא&quot;א לחלק בין מרור למרור [והקשה הקובץ הלכות (פכ&quot;ט הע&#x27; ח&#x27;) דמשמע בגמ&#x27; דיש קפא לחזרת ועל כן צריך להטבילו בחרוסת, ותי&#x27; ע&quot;פ הרא&quot;ש דחיישינן טפי לקפא מפני שעושה בה מצוה וממילא י&quot;ל דחיישינן דאולי יש חזרת שכבר התחיל להיות מר ויש בה קפא] 3) ה&quot;נ יצא ידי מצה ולא יצא ידי מרור, וקמ&quot;ל דלא דאמרינן דהמרור מבטל הטעם מצה [דלא שייך ביטול אלא כשלועסם יחדו (תוס&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א)] [והרמב&quot;ם (מובא בב&quot;י) ס&quot;ל דהמרור טפל להמצה, ואינו מוזכר בשאר פוסקים]"	סימן תעה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא ממצה מבושלת דאמרינן (לעיל סי&#x27; תס&quot;א סע&#x27; ד&#x27;) דלא יצא מפני שאין בה טעם מצה?"	"תי&#x27; המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) וט&quot;ז (לעיל סי&#x27; תס&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) דשאני התם דאינו מצה כלל משא&quot;כ הכא הוי מצה רק שאינו מרגישה בפיו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט)"	סימן תעה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כרכן המצה 1) בסיב 2) בדבר שראוי לאכילה?	"1) לא יצא, וביאר הר&quot;ן מפני שאינו דרך אכילה [והרשב&quot;ם ביאר מפני שאינו ממש בפיו (ב&quot;י)], ובמרור אינו יוצא גם משום דליכא טעם מרור (ערוה&quot;ש סע&#x27; ט&quot;ו), וממילא פשוט דאינו יוצא אם המצה נכנס לגופו ע&quot;י צינורית (מנח&quot;י ח&quot;ג סי&#x27; י&quot;ח) 2) יצא דהוי דרך אכילה כיון ששניהם מיני מאכל (פר&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ג) [ואפי&#x27; הרשב&quot;ם מודה לזה מדכתב דיוצא ידי מצה כשבולע מצה ומרור אע&quot;פ שהמרור חוצץ (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג)] "	סימן תעה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לכוון לצאת מצות מצה?	"המחבר פסק כהרמב&quot;ם דיצא, וביאר הר&quot;ן דאע&quot;פ דקיי&quot;ל מצות צריכות כוונה מ&quot;מ במידי דאכילה יוצא כמו שמצינו דמתעסק בחלבים ועריות חייב שכן נהנה, ולפיכך פסק המחבר דאם אנסוהו נכרים [או ישראלים (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה)] לאכול מצה יצא (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד) [והב&quot;י הביא מרבינו ירוחם דאינו יוצא מפני שהוא מכוין שלא לצאת, אבל תי&#x27; הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ז) דהכא מיירי כשהוא רוצה לקיים מצותו ע&quot;י עצמו ולא שאחרים יאכלוהו וזה נחשב כאכילה בלא כוונה אבל לא נחשב כהיפך כוונה], אכן המ&quot;ב הביא מכמה ראשונים דס&quot;ל דאפי&#x27; במידי דאכילה אינו יוצא בלא כוונה, וכן פסק הפר&quot;ח [וע&quot;ע מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; תפ&quot;ט סע&#x27; ג&#x27;) דהאבודרהם מדייק מרמב&quot;ם דס&quot;ל דמצות אין צריכות כוונה]"	סימן תעה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סבר שהוא חול או אינו יודע דדבר זה הוי מצה?	"לפי הראשונים דמצות צריכות כוונה פשוט דצריך כוונה, ואפי&#x27; להמחבר דפסק כהר&quot;ן הכא מודה דלא יצא {אע&quot;פ שאם אכל חלבים בכה&quot;ג חייב קרבן} דהכא אינו יודע בכלל שהוא עושה מצוה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז) [ויש סוברים דאפי&#x27; למ&quot;ד מצות א&quot;צ כוונה מודה כאן דלא יצא (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ז)], אבל הב&quot;י הביא מרבינו ירוחם דס&quot;ל דיוצא, ולמעשה פסק הביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) בודאי אין להקל בזה דהרי הרבה ראשונים ס&quot;ל דאפי&#x27; באכילת מצה צריכות כוונה, ואפי&#x27; להרמב&quot;ם דמקיל במידי דאכילה כתב הר&quot;ן דאינו מקיל בכה&quot;ג"	סימן תעה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מכוין בפירוש שאינו רוצה לצאת מצות מצה?	"הב&quot;י הביא מרבינו ירוחם דאינו יוצא אם מכוין בפירוש שלא לצאת, וכן נקט המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ו) דאינו יוצא [אפי&#x27; אם לא אנסוהו נכרים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ו)], והא דכתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) דיצא היינו כשלא רצה לאוכלו אבל לא היה לו היפך כוונה [וב&quot;י לקמן (סי&#x27; תקפ&quot;ט) הביא שיטת הרא&quot;ה דיצא אפי&#x27; בהיפך כוונה]"	סימן תעה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במרור 1) אם אנסוהו נכרים 2) סבור שהוא חול?	"1) הפמ&quot;ג (פתיחה הכוללת ח&quot;ג אות ה&#x27;) מסתפק אם יצא כיון שהוא מר ומזיק ואינו נהנה (רע&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה כגון), וביאר ר&quot;י באק דמיירי במרור שאינו ראוי לאכילה והפמ&quot;ג לשיטתו דמסתפק אם יוצא במרור שאינו ראוי לאכילה (עי&#x27; ביה&quot;ל לעיל סי&#x27; תע&quot;ג סע&#x27; ה&#x27; ד&quot;ה יקח) אבל לפי הביה&quot;ל דס&quot;ל דצריך להיות ראוי לאכילה פשוט דיוצא בה מצות מרור לפי המחבר דמידי דאכילה שאני 2) הח&quot;י (ס&quot;ק י&quot;ח) מצדד דלפי הפוסקים דמצות דרבנן א&quot;צ כוונה יוצא במרור אע&quot;פ שסבר שהוא חול או אינו מרור [אבל פשוט להביה&quot;ל (ד&quot;ה לא) דאינו מקיל במצה ביו&quot;ט שני כי היכי דלא לזלזלי ביה], אכן כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה לא) דלפי הפוסקים דס&quot;ל דאפי&#x27; מצות דרבנן צריכות כוונה ה&quot;נ יש להחמיר [עי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; ס&#x27;] {ולכאורה לפי מש&quot;כ השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ז) דיש סוברים דאפי&#x27; למ&quot;ד מצות א&quot;צ כוונה מודה כאן דלא יצא פשוט דלא יצא אפי&#x27; אי אמרת דמצות דרבנן א&quot;צ כוונה}"	סימן תעה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אכל מצה בעת שטותו?	פשוט דלא קיים מצותו, ואם נתרפא באמצע הלילה צריך לחזור ולאכול מצה {בברכה} (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ח)	סימן תעה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשומר אבידה או שומר למת שאוכל מצה?	"אם אינו יכול לקיים שניהם בקל פטור מאכילת מצה אבל אם אוכלו יוצא ידי חובתו אלא שמסתפק השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ט) אם יכול לברך וצונו דהרי הוא בעצם פטור {ולפום ריהטא דבר זה תלוי במח&#x27; ראשונים אם נשים מברכות, אבל יותר נראה דדומה לטלית שאולה (או&quot;ח סי&#x27; י&quot;ד) דאמרינן המברך לא הפסד ואינו דומה לנשים דבנשים כל אנשים מחויבים באותו מצוה משא&quot;כ בטלית שאולה כל אנשים פטורים, וה&quot;נ כל אנשים שעוסקים במצוה פטורים מאכילת מצה} {ולכאורה קשה מריטב&quot;א (סוכה כ&quot;ה) דכתב דהעוסק במצוה אסור לעשות מצוה אחר וא&quot;כ יהא כמצוה הבאה בעבירה, וי&quot;ל דהריטב&quot;א ס&quot;ל כתוס&#x27; דאם אפשר לקיים שניהם צריך לעשות השתי מצות, והא דכתב דאסור לעשות המצוה שניה בעל כרחך מיירי כשאינו יכול לעשות את שניהם, א&quot;כ לדידן דקיי&quot;ל כהר&quot;ן (כמ&quot;ש הרמ&quot;א לעיל סי&#x27; ל&quot;ח סע&#x27; ח&#x27;) דפטור אם טרוד במצותו אפי&#x27; אם אפשר לקיים שניהם מסתבר לומר דליכא איסור לפסוק ולעשות מצוה אחרת אם בסוף יקיים את שניהם, וכן מבואר בק&quot;ש דאמרינן במשנה אלמלא יוהרא מותר לחתן לקרות ק&quot;ש, ש&quot;מ דכל זמן שאינו מבטל שום מצוה לגמרי מותר להפסיק}"	סימן תעה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין השיעור כדי אכילת פרס?	"משערין מזמן התחלת אכילתו עד גמר אכילתו, ואפי&#x27; אם אינו מפסיק באמצע האכילה (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב)"	סימן תעה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם משערין משעת לעיסה או משעת הבליעה?	"הח&quot;י (ס&quot;ק כ&quot;ב) מזכיר שעת לעיסה, וכן מסתבר דמשערין השיעור כזית משעת הכניסה לפיו, ועוד לאחר לעיסה מסתבר דליכא תוריתא דנהמא, ועי&#x27; בביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; תנ&quot;ד סע&#x27; ד&#x27; ד&quot;ה אין) דהריטב&quot;א ס&quot;ל דיוצא במצה גזולה דקני בשינוי מעשה ע&quot;י לעיסה אבל הביה&quot;ל הביא דרוב הפוסקים חולקים עליו דאף הלעיסה חלק מהמצוה, משמע דפליגי בזה אם מתחיל הכדי אכילת פרס משעת הלעיסה או הבליעה "	סימן תעה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי חייב לחנך קטנים במצות מצה?	"כתב הרמב&quot;ם (הל&#x27; חמץ ומצה פ&quot;ו ה&quot;י) דחייב לחנך קטן כשיכול לאכול פת, וביאר הליכות שלמה (פ&quot;ט הע&#x27; פ&quot;ז) היינו בכדי אכילת פרס [והוא מקיל אפי&#x27; עד תשע דקות, אבל זה צ&quot;ע להתיר הקטן לברך על זה דהרי אם קטן אוכל כזית במשך ט&#x27; דקות אינו מברך עליו ברכה אחרונה] {וזהו פחות משיעור חינוך באיסור לאכול מצה בערב פסח, עי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תע&quot;א סע&#x27; ב&#x27;}"	סימן תעה סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי הוא מחויב לאכול מצה?	"מחויב לאכול כזית מצה ליל פסח דכתיב בערב תאכלו מצות, ומשום ספיקא דיומא אף יו&quot;ט שני (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ד), ואע&quot;פ שהוא מחויב לאכול פת ביו&quot;ט יכול לצאת במצה עשירה (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז, מ&quot;ב שם), ומ&quot;מ כתב הגר&quot;א דמקיים מצוה כשאוכל מצה כל ז&#x27; ימי פסח (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ה), וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ח) דיש לו קבלה דיש מצוה לאכול מצה כל ימי פסח וכן הוא רצון ה&#x27;"	סימן תעה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה מי שאין לו מצה?	"אסור לו לצאת חוץ לתחום אבל מותר לו לומר לגוי להביאו מחוץ לתחום ואפי&#x27; אם לא יגיעו עד לאחר חצות (ביה&quot;ל ד&quot;ה אין)"	סימן תעה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נוהגין באשכנז וצרפת בגודל המצות?	"כתב הטור דנוהגין לעשות שלש מצות כשיעור עשרון זכר ללחמי תודה דעשו שלשים מצות בעשרה עשרונים כיון דבפסח יצאו ממצרים והוי כאילו יצאו מבית האסורים, וגם דקדקו לסמן איזהו נעשה ונאפה ראשונה ושנייה ושלישית כדרך שסימו על הקופות של תרומת הלשכה, ומשתמשים בראשונה לעליונה וכו&#x27; [ובדיעבד אם נשבר אחד מהם מחליפין אותה באמצעית ולא צריך לחזור ולאפות עוד ג&#x27; מצות (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח), ומפני זה כתב הח&quot;י (ס&quot;ק כ&quot;ז) דנוהגין לאפות מצה רביעית הנקרא מצה ספיקא שמא יארע תקלה באחד משלשה מצות], אכן הבית מאיר מפקפק על מנהג זה ונשתקע המנהג דנראה כאילו אוכל קדשים בחוץ (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו), והערוה&quot;ש (סע&#x27; י&quot;ח) ביאר דחיישינן שמא תבא העיסה לידי שהייה {ומשמע דאין מנהג לסמן אלא כשאופין ג&#x27; מצות לעשרון ולפיכך בזה&quot;ז בטל השני מנהגים}"	סימן תעה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה שצריך ליזהר שהוא מסמן המצות?	"כתב הח&quot;י (ס&quot;ק כ&quot;ו) בשם תשובת הרמ&quot;א (סי&#x27; קי&quot;ט) שלא לעשות אותיות להיכרא דהוי איסור מוחק ביו&quot;ט (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז), אכן הדגול מרבבה (סי&#x27; ש&quot;מ) חולק על הרמ&quot;א ומקיל לשבור, והמ&quot;ב (שם ס&quot;ק י&quot;ז) הכריע כהדגול מרבבה"	סימן תעה סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש ענין לאכול הרבה מצה ליל הסדר בדוקא?	"הב&quot;ח (סי&#x27; תע&quot;ב אות ה&#x27;) הביא מהרי&quot;ל דאפי&#x27; אם אוכל מצה הרבה הכל הוא מצוה אחת, וכ&quot;כ הנצי&quot;ב (העמק שאלה נ&quot;ג, ד&#x27;) דכל מצוה שלא נאמר בה בתורה שיעור הכל בכלל המצוה, וריש&quot;א רצה לדייק הכי מגמ&#x27; ברכות (ל&quot;ה ע&quot;ב) דרבא שתה הרבה יין ערב פסח כדי שיאכל הרבה מצה [ודחה ר&quot;מ דוויעס דהאחרונים אינם אומרים שצריך להרבות לאכול אלא אומרים שכל מה שהוא אוכל נכלל בהמצוה]"	סימן תעה סעיף ז		
